דרום ספרד

"ברד ירד בדרום ספרד הערב" שרנו אריאל ואני לפני כשנה כשהתאמנו לבטא את האות "ר" שקצת התבלבלה לה עם ה"ח".

מי היה מאמין ששנה אחרי, נזמר את אותו השיר -בדרכים של אנדלוסיה. אמנם הברד לא הגיע לדרום ספרד בעת שהותנו, ואנחנו פה כמעט חודש, להיפך, השמש התפקדה כמעט יום יום. לפעמים היתה קצת שקרנית אך לרוב היא חיממה את עצמותינו מהקור הפריזאי ואת ליבנו .

השהות שלנו הפעם היתה משולבת עם עבודה שלי, ואת דרום ספרד גם אייל וגם אני מכירים, לכן הלחץ "לבקר" "לגלות" "לעשות צ'ק" ירד ופשוט נהננו מהשהות עצמה.

אני מכינה לכם עמוד בבלוג עם כל האתרים שביקרנו בהם + טיפים מועילים כגון אפליקציות שכדאי להוריד ומקומות לינה שווים, (כתבו בתגובה ואשלח לכם לינק) אבל זכרו שאנחנו מבקרים באנדלוסיה בחורף, וזה שונה מאוד מאנדלוסיה בקיץ. בעיני, זה יעד מושלם לחורף כי בקיץ הרבה יותר צפוף פה וחחחחחחםםםם.

מעבר לערים היפות כמו סביליה, קורדובה, וגרנדה, שרק מלהגיד את שמותן, שומעים את פריטת הגיטרה ברקע עושה טרם טררררם, יש עוד עיירות באנדלוסיה ששוות את די-טור. מצאנו אותן כי חיפשנו איפה נוכל לעצור להתרעננות בנסיעות הארוכות וכך נתקלנו בקרמונה (Carmona), רונדה (Ronda) ,ונרחה (Nerja) .

אז בקרמונה שליד סביליה, שנקראת גם העיירה הלבנה, נתקלנו בתלמידי בית ספר מחופשים ששחזרו את חיי ישו בבית לחם. בין המיצגים, פסל של הבתולה מריה, הלוא היא, מרים היהודיה, ועליו כתוב "פטימה". זה מישמש משעשע. אבל חוצמיזה, הסתפקנו בפיקניק על ראש המגדל של הארמון, והשקפנו על עמק עוצר נשימה. אריאל אומר וואו, יאיר אומר וואאאאוווו, מתן מפזז לו על שש (סוף סוף מורידים אותו מהמנשא).

רונדה בכלל היתה הפתעה, עיירה סופר חביבה בין הרים ונחלים, שמתפארת בגשר מרשים, והבונוס היה קישוטי הקריסטמס שהיו יפים מהמצופה.

עכשיו שאני קצת מסכמת, ספרד היתה טובה אלינו. אפילו את חנוכה העברנו בנעימים. ואנחנו ממש השתפרנו בתפעול השותף של האריזות, נסיעות (4 שעות נסיעה ביום שעברה בשלום!), קביעת אטרקציות במינימום זמן. ומה שכיף עם ילדים קטנים, זה שלא צריך לו"ז צפוף כדי לעניין אותם או לשמח אותם. אנחנו הולכים הרבה יחסית לרגליים הקטנות שיש איתנו, אבל אז מפצים באיזו קרוסלה, ג'ימבורי או צ'ורוס.

כן קיווינו לקצת יותר חברה. אולי משפחה לטייל איתה. גם הקדשנו 10 ימים ללה-הרדורה, עיירה משמימה אך מאוד מדוברת בשל הקהילה הבנלאומית שיש בה. אך לצערנו קהילה מגובשת היא מעולה לתושבים אך פחות למבקרים, ואני מבינה את זה, כנראה אנשים התעייפו מלהכיר אנשים אחרים שרק עוברים פה ועוזבים, אז למה להשקיע? עוד לא פיצחנו את עניין החברה במסע. בעיני זה נשמע סופר קשה למצוא משפחה שבה המבוגרים מתחברים, הילדים מתחברים וגם יכולים לתקשר. בנוסף שנהיה על אותו מסלול, ושאיכשהו נתקל אחד בשני ויהיה קליק. וגם, חייבת לומר שאנחנו די מגובשים בתוך עצמנו אז גם בלי חברה אנחנו מסתדרים מצוין.

ועדין השקיעות שם היו יפות להפליא, ו"זמן ים" היה דוקא מבורך.

אסיים בלומר שספרד, כמו כל המסע הזה, מוציא מאיתנו עוד דברים חדשים שאולי לא היינו עושים אם לא היינו יוצאים להרפתקאה הזו.

אריאל תפס בטחון ועצמאות שמרעידה לנו ההורים את הברכיים אבל משתדלים לתת לו את החופש. הוא עולה על גבעות במסלולי הליכה ומחכה לנו רגל על רגל בפסגה. או יורד במדרגות העיר העתיקה של גרנדה כל כך מהר שאנחנו כבר לא רואים אותו יותר! אה וכמובן הוא עלה על סקטים עם אבא שלו והתנסה בהחלקרח באחד מירידי חג המולד.

יאיר אמר לא לפיצה וכן לקוסקוס. הוא משחק עם ילדים אחרים ולגמרי מרגיש שייך למרות שהוא הגור בחבורה.

מתן עושה את צעדיו הראשונים.

אייל- אתן לו לספר לכם

ואני, לא מצאתי מקווה אז טבלתי בים, בחוף נידך, כשהמים 15 מעלות אבל יכולה להשבע שהם פחות. חתיכת טבילה אני אומרת לכם.

דרום ספרד מומלצת לכולם. לתייר בה ולשהות בה. היא מלאה בהסטוריה, וגם בהסטוריה שלנו. שלושת הדתות משולבות פה בארכיטקטורה יוצאת דופן. הנוף וצמחייה מזכירים קצת את שלנו, למרות שזה בקצה השני של הים התיכון. הלחם נוראי. הייתי חייבת לשים משהו שלילי כדי שכל הפוסט ישמע אמין.

שנה אזרחית טובה לכולנו. מי יתן ותהיה שלווה יותר מקודמתה אך לא פחות מאושרת. בריאות לכולם.